תחת סוכַּת שְמֵי הלֵב פְּרוּצָה לרוח ולמטר שעוד מעט יֵרד וירווה את היושבת לבדה, ידיה נְשוּאוֹת בתפילה לשאת תוֹרתה בשמחת יום הולדתה שיזוּכּה השנה בארבעה מינֵי בְּרכה שלא ידעה.     * את השיר הזה אני מקדישה לעצמי ולכל מי שנולד/ה כמוני אי אז ביום יחיד ומיוחד, חג שמחת תורה. אשרינו שזכינו. חג … המשך לקרוא תחת סוכת שמי הלב